כדי שמילה תיקרא באופן אוטומטי, היא צריכה לעבור מול העיניים כמה עשרות פעמים.
המשחק נותן את עשרות החשיפות האלה, בלי דף עבודה, בלי תרגול מעייף, מתוך משחק שהילדים מבקשים לשחק שוב.
המשחק בנוי על העיקרון של "דובל": לכל שני קלפים יש מילה אחת משותפת, וצריך למצוא אותה.
אבל יש שינוי אחד קטן שמשנה הכול. במשחק הרגיל, מי שמהיר צועק ראשון. החזק מתחזק, והאיטי נשאר מאחור ולא לומד.
אצלנו זה הפוך. מי שיודע, שומר את התשובה בלב, משלב ידיים, מחכה בשקט ומפתח סבלנות. כל ילד מקבל זמן לחשוב ולמצוא בעצמו. ורק כשכולם מוכנים, אומרים יחד: "שלוש, ארבע ו…", והמילה נאמרת בקול אחד.
הרגע המשותף הזה נעים. הוא מחבר את הקריאה לתחושה טובה, לא ללחץ.

 והדבר היפה: זה עובד גם בלעדיך. החבילות מסודרות לפי רמה, והילדים עוברים מאחת לשנייה בעצמם, בזוגות או בקבוצות קטנות. מלמדים את החוקים פעם אחת, והילדים ממשיכים לבד. 

כך מתפנה לך הזמן היקר ביותר, לשבת עם הילד שצריך אותך דווקא עכשיו.