בערך מכיתה יא( 1992)אני עוסק בהדרכה

בטבע, התחלתי כמדריך צעיר בחוגי סיור ומעולם לא הפסקתי.

בשנת 2000 נרשמתי לקורס מורי דרך. הייתי בן 24. תוך כדי הקורס התחלתי לעבוד בכמה חברות טיולים של בתי ספר במקביל. התבוננתי על המדריכים הקולגות שלי. חלקם היו אנשי משפחה מבוגרים. התחלתי לראות את החסרונות של הדרכת הטיולים:

1. עבודה של 24 שעות ביום. ככה שהשכר למעשה הוא נמוך מאוד, אפילו שיום עבודה זה 600-800 ₪
2. ימי עבודה יכולים להתבטל מהיום למחר ואף אחד לא ישלם לך על זה.

רוב חברות הטיולים מתנהגות כמו חברות כוח אדם של שירותי נקיון ושמירה.

3. כל התדרדרות במצב הביטחוני, קודם כל מבטלים טיולים. מה שגורם לאבטלה המונית של מדריכים.
4. בהדרכת בתי ספר, רוב התלמידים וצוות המורים לא רוצים בכלל להיות בטיול. מה שנראה לך כמדריך כל כך חשוב, עבורם זה נטל מעיק שעדיף היה בלעדיו.
5. יש כמה מדריכים כוכבים, שמקבלים את כל העבודות הטובות, הלוז שלהם מלא, גם אם יש התדרדרות במצב הביטחוני הם יקבלו את כל ההדרכות שיש והלוז שלהם ישאר מלא.

בקיצור, הדרכת טיולים של בתי ספר זה טוב למדריכים צעירים, אחרכך יש סוגי הדרכה הרבה יותר  מלאי משמעות והכנסה.

השכר בהדרכות האלה יכול להגיע בקלות ל2000 עד 3000 ₪ להדרכה של שעתיים שלוש.  כדי להגיע להדרכות האלה. יש צורך כמה מיומנויות הדרכה של מקצוענים, מדריכי על. שמשחקים לא בליגה הארצית, לא בליגה הלאומית אלא בליגת העל הבינלאומית. הדרכה ברמת NBA

אגב, כשאתם משחקים בליגה הזות, רוב רכזי ההדרכה של חברות הטיולים, וגם מדריכים קולגות, עשויים להגיד שאתם לא מדריכים טובים, כי אתם לא אומרים את מה שצריך להגיד בכל מקום. זה קצת כמו לתת יין איכותי למי שרגיל לשתות יין מתוק של קידוש.

גם המודרכים לא ממש יבינו איך אתם עושים את זה.

פשוט תהיה להם מין תחושה כזו של משהו אחר.

אז במדריך למדריך אכתוב איך מגיעים לליגת העל הבינלאומית של המדריכים.

המשך בקרוב.

בינתיים טיזר למשהו שיכניס אתכם לעולם שאני מדבר עליו: קורס תורת המשחקים שמלמדת זוגתי האהובה טאווה