המים עד המותניים, אני חוצה ביצה סבוכה באזור מישור החוף. כשהגעתי אל לב הסבך מצאתי שני צמחים נדירים מאוד, מאלה שגדלים רק במעט מקומות בארץ. יכולתי לקרוא עליהם בספר. אבל שום ספר לא היה נותן לי את מה שקיבלתי שם: את הקור של המים, את השקט וקולות הרקע אחרי שבעלי החיים שכחו שאני שם, את התחושה שגיליתי משהו. ההבדל הזה, בין לקרוא על הטבע לבין להיות בתוכו, הוא כל מה שאני עושה כבר שנים.
מידע בלבד, לא משנה אף אחד
אנחנו חיים בעידן שמוצף במידע. כולם כבר יודעים שאקולוגיה של כדור הארץ בצרה (האמת היא שלא הכדור בסכנה, אלא רק העתיד של המין האנושי), שצריך לשמור על הטבע, שמשהו לא בסדר.
הידע הזה נמצא בכל מקום, ובכל זאת מעט מאוד השתנה. כי ידע הוא לא מה שמשנה אדם.
פעם הכנתי שלט גדול, צבע על בד, לפעולה אקטיביסטית סביבתית, ושמתי לב לשינוי שקרה בתוכי בין לפני היצירה לאחריה. לא המשפט שכתבתי שינה אותי, אלא פעולת היצירה עצמה שינתה אותי. שם הבנתי באמת מה שמלווה אותי מאז: הבנה אמיתית מגיעה מתוך עשייה ומתוך חוויה. ומי שלא עשה, לא יבין.
להכיר מקרוב, לא ללמוד מרחוק
יש מי שחושב שכדי לשמור על הטבע צריך לגדר אותו ולהרחיק ממנו אנשים.
המציאות היא הפוכה. בני אדם שומרים על מה שהם אוהבים, ואוהבים את מה שהם מכירים מקרוב.
"הזמן שהקדשת לשושנה שלך, הוא שהפך אותה לחשובה כל כך". ככה אמר השועל לנסיך הקטן.
הדברים נעשים חשובים לנו, ואנחנו רוצים לשמור עליהם, אם אנחנו מכירים אותם. הכרות נוצרת מתוך עשייה משותפת ומתוך חוויות. וזה דורש זמן.
מי שליקט פעם במקום כלשהו בטבע או ליד העיר, כבר לא רואה בו סתם שטח. ילד שגדל בטבע יגן עליו כשיגדל, לא כי הסבירו לו שצריך, אלא כי הוא שלו. לכן כל העבודה היא לקרב אנשים אל הטבע, ולא להרחיק אותם ממנו.
הספר שבדרך
בימים אלה התחלתי לכתוב את הספר על הדרך שלי, המדריך ליצירת שינוי דרך חוויה משמעותית בטבע.
זה לא עוד מדריך לזיהוי צמחים, יש מספיק כאלה.
זה ספר שמנסה לנסח במילים את ה"איך" וה"למה" שמאחורי כל מה שאנחנו עושים בשורשים של צמיחה: איך יוצרים חוויה שמשנה תודעה, ולמה זה עובד.
הפרק הראשון כבר כתוב, ואשתף ממנו כאן קטעים ככל שהוא גדל.
אם הרעיון הזה מדבר אליך, זאת בדיוק הדרך שאנחנו הולכים בה, דרך ליקוט וחינוך יער. אפשר להצטרף, ללמוד, ואפילו להפוך למדריך ליקוט.
רוצה לשמוע עוד? השאר פרטים בטופס, או כתוב לי בוואטסאפ 052-4497226.