מוטיבציה היא הדבר שמאפשר לנו להוציא לפועל את מה שאנחנו רוצים. האתגר הגדול עם מוטיבציה, שיש דברים שאנחנו רוצים לעשות, אבל אין לנו את המוטיבציה לעשות אותם.

אם יש מוטיבציה, אפשר לעשות כמעט הכל. אם אין מוטיבציה, לא יעזור כישרון ולא חלומות. זה לא יקרה.

איך מייצרים מוטיבציה? יש כמה דרכים יעילות. ממש כמו ללחוץ על כפתור.

וכאן מגיעה הבעיה. יש לנו מכשיר שמייצר מוטיבציה. יש לו כפתור הפעלה. רק צריך ללחוץ על כפתור. ואין כוח/חשק/רצון ללחוץ על הכפתור. למה?

בשנת 2014 פירסמתי שאני רוצה לחקור את העניין הזה שמל המוטיבציה. התכנסו כמה חברים, והתחלנו לחקור כל אחד את הקשיים שלו ביצירת מוטיבציה.

התכנסנו פעם בשבוע למספר שעות של מחקר קבוצתי, וסיכום המחקר האישי של השבוע.

דרך התהליך הזה למדתי כמה דברים על מוטיבציה.

א. מוטיבציה היא רגש.

היא רגש כי יש לה תחושה בגוף. בגלל שרגשות משתנים ולא נשארים הרבה זמן, טבעי שמוטיבציה תעלה כמו גל ותרד לאחר כמה דקות או שעות.

ב. התמדה זה לא רגש, אלא תוצאה של הרבה צעדים של מוטיבציה.

כדי לעשות צעד אחד, דרושה מוטיבציה. לעוד  צעד דרושה עוד מוטיבציה. לכל צעד דרושה הוספת אנרגיה. רק לאחר שנעבר כמה וכמה צעדים, נוכל להסתכל לאחור ולראות את הדרך עשינו. נוכל לומר שהיתה התמדה. אין תחושה של התמדה, אלא רק תחושה של גלים של מוטיבציה. כי מוטיבציה זה רגש עם תחושה גופנית.

ג. מה התחושה הגופנית של מוטיבציה?

מתחילה תחושה מהבטן התחתונה או בסיס האגן, שהולכת וממלאת את הבטן. עולה לאיזור החזה, ויוצא מהגוף קדימה.

לפי המודל של רפואה סינית מודרנית, זה מתחיל מהכליות, מתאסף בכבד, עלוה אל הלב ויוצא החוצה.

בדרך כלל אנחנו מצפים שיהיה לנו רק את הדחף של האנרגיה שיוצא מהלב. אנחנו מתאכזבים כשאנחנו שוכחים, שאת האנרגיה הזו צריך לחולל ולאגור בתוך הגוף, עד שתהפוך למוטיציה שתפעיל אותנו.

ד. כשהתנהגות הופכת להרגל, כבר אין צורך להשקיע הרבה אנרגיה כל פעם מחדש. ואז לא צריך הרבה מוטיבציה כדי להתמיד. אך אם נעשה הפסקה בהרגל, או מול קשיים וחוסר נוחות, אז נצטרך מוטיבציה כדי לחזור.

ה. משחק, סיפור(תחרות ומשמעות הם סוג של סיפור) ומילים טובות יכולים לייצר מוטיבציה שלא צריך להתאמץ כדי לייצר אותה מבפנים.

תודה לעידו ענבר, שהיה חחלק מהקבוצה  ומימנו למדתי על ההבדל בין מוטיבציה להתמדה, ועל ההקשר בין התחושה של האנרגיה בגוף לרפואה הסינית.