צילו של הזאב

הסיפור נכתב ב 4/3/26 בזמן מלחמת שאגת הארי, בפורים. 
הסיפור מתאים לפורים בתוכן של שינוי התכונות של דמויות החיות, ומתאים למלחמה בעיסוק בפחד.בהמשך הפוסט, מופיע הסיפור בעריכה מיוחדת לילדי גן עד כיתה ב'



ביער רגיל לגמרי, מעבר הר הזה.

ביום רגיל לגמרי, שבו השמש זרחה כמו בכל יום רגיל אחר.

התעורר הקיפוד בבוקר, וראה נקודות אור קטנות מרצדות מסביבו.

הוא הלך והתפעל מנקודות האור שקופצות על העלים והאדמה, ופתאום נבהל לרגע כשקלט בזווית העין רעמה של אריה. 

הוא מיד נרגע כשהבין שזו ארנבת. ושאל את עצמו, "למה יש לה רעמה של אריה?"

בעודו נועץ מבט בארנבת, הוא ראה שגם הארנבת מסתכלת עליו במבט מוזר. הארנבת לחשה, בקול הרגיל שלה, "מה קרה לקוצים שלך? למה הם זוהרים?"

"הקוצים שלי? למה הם זוהרים כל כך?" הקיפוד הסתכל ומיד הבין למה יש אורות מרצדים מסביב. אבל הוא לא ידע למה הקוצים שלו זוהרים כל כך.

"ולמה יש לך רעמה של אריה?" הוא שאל הקיפוד את הארנבת.
גם הארנבת לא ידעה.

בואי נלך אל הפיל. אולי הוא ידע.

הפיל עמד כרגיל שקט ורציני בקרחת היער. הארנבת והקיפוד התאמצו לעצור את הצחוק שלהם, כשראו את הפיל צבוע כולו בסגול עם נקודות ורודות. הם ממש התאמצו לא לחשוב על זה ולא לצחוק, כי זה לא נעים,  וניגשו אליו.

"הגיע היום הזה שבו הדברים נראים אחרת" אמר להם הפיל

פתאום חלף צל גדול על קרחת היער. עדיין היה בוקר, בשמיים לא היה ענן וגם עיט גדול לא חלף. מאיפה הצל? ליתר ביטחון, השתרר שקט וכולם הקשיבו.

הלך והתקדם לכיוונם רחש של ארבע רגליים דורכות בעדינות על העלים, עד שעמד מולם זאב, ומסביבו צל לכל הכיוונים.

בדרך כלל במצב הזה הארנבת היתה בורחת, אבל במקום זה היא פתחה את הפה ויצאה לה שאגה.

הזאב נעצר

הקיפוד בדרך כלל היה מתכדר, אבל במקום זה הוא חייך ביטחון וכולו זורח מאור.

הצל של הזאב הצטמצם, ונהיה רק מאחוריו.

פילים לא פוחדים מזאבים. הפיל חייך, הסתכל לזאב בעיניים ואמר. "שלום זאב, מה שונה אלך היום?"

"בוקר איום ונורא" אמר הזאב. "שום דבר לא מצליח לי מהבוקר"

אחרי השאגה, הארנבת עמדה על שתי הרגליים האחוריות שלה ובפעם הראשונה בחייה, הארנבת שמה לב שהיא לא בורחת. זה ישמע לכם מוזר, אבל זו האמת. אף על פי שהזאב יכול לטרוף אותה, היא חשבה "מה היה קורה אם הייתה לי הליכה רגועה ובטוחה של זאב?".

הקיפוד היה עסוק בתחושה החדשה של הפצת אור רך ונעים, שם לב פתאום שהוא עומד עם הבטן הרכה שלו מול הזאב. "הזאב יכול לטרוף אותי" חלפה המחשבה בראשו. אבל הוא נשאר לעמוד.

חש את גלי הפחד רוטטים לו מהבטן אל כל הגוף ורוצים לכדרר אותו. ובפעם הראשונה, היה לו את האומץ לעמוד זקוף כמו זאב, לחוש את הפחד ולא לברוח.

הזאב רצה לברוח, הזאב רצה להתכדרר. אבל לא העז.

במקום זה הוא עמד זקוף, נשם עמוק. חייך: "פיל, מאיפה השגת את הצבע המצחיק הזה?"

 

הקיפוד עם הקוצים הזוהרים -
הסיפור בהתאמה לילדי גן עד כיתה ב'

ביער רגיל לגמרי, מעבר להר הזה,
ביום רגיל לגמרי שבו השמש זרחה כרגיל,
התעורר הקיפוד.

והוא ראה…
אור קטן.
ועוד אור קטן.
ועוד אחד.

האורות נצנצו מהקוצים שלו!

“אוי!” אמר הקיפוד.
“מי הדליק אותי?”

בדיוק אז עברה ארנבת.

אבל…
הייתה לה רעמה!

רעמה גדולה כמו של אריה!

“ארנבת!” קרא הקיפוד.
“למה יש לך רעמה?”

“אני לא יודעת,” אמרה הארנבת.
“ולמה אתה מנצנץ?”

שניהם הסתכלו זה על זה.

ואז אמרו יחד:
“נלך אל הפיל!”

הפיל עמד בקרחת היער.

והוא היה… סגול.
עם נקודות ורודות.

הקיפוד והארנבת ניסו לא לצחוק.
אבל האף שלהם קצת רעד.

“פיל,” הם שאלו,
“מה קורה היום?”

הפיל חייך ואמר:

“היום זה יום מיוחד.
ביום כזה כל אחד מגלה משהו חדש.”

“מה חדש?” שאלה הארנבת.

אבל אז עבר צל גדול מעליהם.

צל ארוך.
צל רחב.
צל שמכסה את כל קרחת היער.

כולם שתקו.

“מי זה?” לחש הקיפוד.

מתוך השיחים יצא זאב.

והצל שלו היה גדול ומסביב להכל.

אבל הארנבת לא ברחה.

היא פתחה את הפה, ויצאה לה שאגה קטנה.

“רררראאאההה!”

היא בעצמה קצת נבהלה מהשאגה שלה.

הזאב עצר.

הקיפוד בדרך כלל מתכדר.

אבל במקום זה האור שלו האיר חזק יותר.

הצל של הזאב…
התחיל להתכווץ.

קצת.

ועוד קצת.

הזאב הביט בהם.

“מה קורה פה?” הוא שאל.

הארנבת עמדה עם עיניים סקרניות.

הקיפוד חייך, ועמד ככה עם בטן רכה וחשופה ואף מרחרח.

“אתם לא מפחדים ממני?”

הפיל פסע לאט צעד אחד קדימה.

“ואיך זה מרגיש?” שאל הפיל את הזאב.

הזאב חשב רגע.

“מוזר,” הוא אמר.
“אתם לא מפחדים? אתם לא בורחים ממני?”

הקיפוד אמר: "הצל שלך מפחיד הרבה יותר כשהוא גדול"

הארנבת אמרה: “אתה יכול לטרוף אותנו, אבל כשמסתכלים לך בעיניים, אפשר לדעת איך אתה מרגיש ומתי אתה באמת מסוכן”

הזאב הסתכל על הצל שלו.

הוא כבר לא היה ענק. הוא היה בדיוק בגודל של זאב רגיל.

הוא לא היה רגיל שהחיות לא מפחדות ממנו. ועכשיו הוא רצה לברוח ולהתכדרר, אבל במקום זה הוא נשם עמוק. הסתכל על הפיל ואמר: 

"פיל, מאיפה הצבעים המגניבים האלה?"

ואז כולם נזכרו שהפיל כולו סגול עם נקודות ורודות, והתגלגלו מצחוק.

צילו של הזאב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top