גששות הוא המדע העממי של קריאת עקבות וכמעט כל אחד יודע יש דבר כזה ושיש אנשים שיודעים את המלאכה.

שפת הציפורים הוא מדע עממי פחות ידוע, העוסק ב"מה קולות הציפורים אומרים לנו על מה שקורה בסביבה" + "מה שאנחנו יודעים לפי התנהגות בעלי החיים שאנו רואים". שפת הציפורים הוא מדע עממי כל כך משלים לגששות, עד שיש הרואים בהם תחום אחד.

שפת הציפורים פחות ידועה, אולי כי אין לנו בצבא "מקשיבני ציפורים" ואולי כי זה תחום מסובך יותר ללמידה, אפילו מגששות. למרות זאת, יש בארץ קורס המלמד את שפת הציפורים

האם באמת יש לציפורים שפה?

אם נקשיב לציפור אחת, נבחין שהיא עושה מגוון קולות, השונים בצליל, במקצב בעוצמה ובמנגינה. מדוע שציפור תעשה מגוון קולות?, כנראה שלכל קול של ציפור יש יתרון אבולוציוני, אחרת זו היתה השקעת אנרגייה מיותרת.

לכל סיטואציה בחייה של הציפור, יש קול שהוא התגובה היעילה להישרדות והעמדת צאצאים. מי שהתבונן פעם בתרנגולות בלול, הבחין שהן עושת כמה קולות, כגון קולות רקע של"שגרה, הכל בסדר, מה יש פה לאכול?" או "הצילו הצילו, החתול מסתכל עלי במבט חשוד" או "זוזו, זוזו, כולם יודעים שאני ראשונה באוכל" וכשיש שקט מוחלט, זה מאוד חשוד. זה הזמן להציץ מה קורה.

אם נדע איך הציפור מגיבה למתרחש סביבה, נדע מה מתרחש בסביבה.

כלב שמירה טוב, לא רק יבריח חשודים, הוא יספר לנו מה מתרחש ויגיב באופן שונה לכל התרחשות.

היכולת הזו מאפשרת להרחיב את המודעות שלנו מעבר למה שאנו רואים בעיניים ושומעים באוזניים שלנו. אנו יכולים להרחיב את המודעות למה שהציפורים שומעות ורואות. במקום מעגל מודעות של מטרים אחדים, עד עשרות מטרים, אנו מייצרים מעגל מודעות של מאות מטרים עד קילומטרים.

מי שטייל בספארי באפריקה ראה איך נהגי ג'יפים מדריכי ספארי, יודעים לזהות מקילומטרים רבים איפה יהיו טורפים. הם רואים את הנשרים חגים וצוללים אל עבר המקום שבו יש פגר.

גם בטבע שלנו בארץ, ציפור תתנהג באופן שונה אם יש חתול בין השיחים או אם יש

נץ מעל צמרות העצים. לפי התנהגות הציפורים, נוכל לחפש את הנץ או החתול, הרבה לפני שראינו אותם והם ראו אותנו.

אם נדע להקשיב לשפת הציפורים, נוכל, להקשיב לקולות היער, לחפש את ההתרחשות  להעלות השערה מה קרה שם ואז ללכת לשם ולוודא בעקבות אם זה אכן היה.